The Hand of Hashem is in every Shidduch

0 shares 0 Comments

Sharing is caring!

A Roman matron asked Rabbi Yossi ben Halfafta: And how many days did God create his world? He said to her, in six days, as it is written, “for in six days God made the heavens and the earth.”

And from that time, what has kept him busy?

He said to her, he sits and makes matches, assigning the daughter of one man to another, the wife of one man to another, this person’s money to another. She said to him, is that so difficult? I can do it myself. I have many Slaves and maid servants and I can match them up easily.

He said to her, if the matter seems so simple to you, it is as difficult. For God as the parting of the Red Sea. Rabbi Yossi went on his way.

What did she do? She took 1000 slaves and 1000 maidservants and arrange them in rows. She said, this man will marry this woman, and this woman will marry this man. And she matched them all in one night. The next day they came to her. One had an injured brain, one had a blackeye, one had a broken leg.

She said to them, what happened to you?

One woman said, I don’t want him. Another man said, I don’t want her. Immediately she sent for Rabbi Yossi. She said to him, there is no God like your God. It is true, your Torah is indeed beautiful and praiseworthy and you spoke the truth.

He said to her, did I not tell you that if it seems simple to you, it is difficult for God as the parting of the Red Sea?

פסקא במדרש בראשית רבה, פרשה סח

The Maharal explains that there is nothing new under the sun but what binds a particular man to a particular woman is new and supranatural.

במדרש ב”ר מה עושה הקדוש ב”ה מששת ימי בראשית עד עכשיו מזווג זווגים בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ע”כ . ודבר זה רחוק בעיני בני אדם לייחס אל הש”י פעל זה מששת ימי בראשית. וכאשר תעיין בדברים אלו תמצא שהדברים האלו נכונים והם מוכרחים גם כן. וזה כי לא היה הכוונה רק על דבר החדש אשר הוא פועל מששת ימי בראשית, כי בודאי הש”י ברא כל הנבראים והכל מעשה ה’, רק כי אין דבר חדש תחת השמש. וזה כי הנבראים אשר הוא בורא ועושה כל יום אין חדש תחת השמש והכל נוהג כמנהגו, והגזירה אשר גזר הש”י בששת ימי בראשית הוא גוזר בכל יום ואין כאן דבר חדש. והנה כלל העולם נוהג כמנהגו, ולפיכך השאלה הוא על דבר חדש. ועל זה אמר שהוא מזווג זיווגים, וביאור ענין זה כי כמו שהש”י היה מזווג את חוה לאדם כך הוא מזווג בכל יום את זיווג איש עם אשתו, וכל זיווג הוא מעשה חדש שאינו כמו בריאת האדם עצמו, כי הבריאה בודאי אינו נחשב דבר חדש כי העולם כמנהגו נוהג ואין חדש. אבל מה שמחבר את האדם הפרטי זה לאשה פרטית זאת, הוא בודאי דבר חדש, שהרי צריך לחבר לכל אחד ואחד זיווג מיוחד כפי מה שראוי החבור ביחד, וכל זיווג הוא חבור מיוחד, ובדבר שהוא ענין פרטי כמו דבר זה שהוא זיווג איש עם אשתו כי לכל איש פרטי זה יש לו אשה פרטית מיוחדת, ולא שייך זה בדבר שהי’ כבר. רק בדרך כלל, שייך לומר שהי בריאת המין בכללו כבר והכל הוא בכח הטבע הכללית, ומעתה אין חדש תחת השמש כי הש”י ברא כח הטבע שיהי’ נוהג כמנהגו לעולם, וכח הטבע פועל ברצון הקב”ה ובגזירה ושיהיו נבראים המין מבני אדם, אבל בת פלוני לפלוני זה הוא דבר חדש ואינו בכלל בריאת המין ולכך אמר שהש”י מזווג זווגים

עוד יש לך לדעת, כי אין זיווג האדם טבעי רק הוא מן הש”י החבור והזיווג. לכך באיש ואשה יש שם י”ה היו”ד באיש הה”א באשה, לפי שהוא יתברך מחבר אותם ואין בזה הענין הנהגת הטבע, רק כי הוא פעולת הש”י ולכך אין דבר זה נכנס בהנהגת הטבע ופי’ זה נכון מאוד גם כן. ודבר זה שהוא החבור הפרטי הוא ענין נפלא, ורמזו אותו חכמים (סוטה ב’, א’) קשה זיווגן כקריעת ים סוף שנאמר מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, היחידים הוא חבור הפרטים והוא דומה שמוציא אסירים, והוא כקריעת ים סוף שהוציא את ישראל מתוך הטבע הכולל שקרע להם הים שהוא טבעי. וזה ה ‘ י סוף ותכלית גאולת מצרים שגאלם מתוך הטבע הכולל, ובשביל שמזווג לכל א’ זיווג הראוי לו, ובמה שהוא פרטי זה הוא מחולק מאחר והשם יתברך מאחד ומקשר אותם , דבר זה קשה כמו קריעת ים סוף. כי קריעת י”ס היה מחלק ומפריד הים שהוא אחד וראוי להיות מחובר ביחד, והשם יתברך קרע אותו והפרידו, ואילו חבור איש ואשה ראוי שיהיו נפרדים כל אחד לבדו והוא יתברך מחבר אותם להיות אחד

ועתה דע עוד והבן את הדברים האלו שרמזו בזה דבר עמוק מאוד, דע כי הוא יתברך הוציא את הנמצאים כולם לפעל המציאות בששת ימי בראשית בעצמו ובכבודו, לא ע”י שליח הוא הטבע כמו שהי’ אחר ששת ימי בראשית שהש”י מנהיג את עולמו ע”י השליח והוא הטבע. וכאשר ברא את העולם הוא יתברך מאחד את הנמצאים כולם, וכמו שהוציא אותם אל הפעל בששת ימי הטבע, כך אחר ששת ימי המעשה מאחד הוא יתברך את הנמצאים עד שהם אחד ואינם מחולקים. וזהו מה שאמר שהוא ית’ מזווג זיווגים, כי הזיווג הוא האחדות והתקשרות הנפרדים שכך ראוי שיהיה העולם מתאחד. ופעל הזה מתיחס אל הש”י דוקא ולא אל שום פעל טבעי ולא אל זולת זה מן הפועלים, כי במה שהוא יתברך אחד ואין זולתו לכך מאחד הוא יתברך הכל. וכמו שהתבאר למעלה כי האדם הוא יחיד בתחתונים והכל נתן לעבדו, הרי האדם מקשר ומאחד את התחתונים, וכמו שהאדם מאחד את התחתונים הנה הוא ית’ ויתעלה מאחד את האדם, שאין האדם אחד גמור שהרי יש לו זיווג וכבר בארו חכמים שאם לא היה לו זיווג היו אומרים שהוא אלוה בתחתונים, ולפיכך אמר (בראשית ב’) לא טוב היות האדם לבדו וגו’ שלא יאמרו שהוא אלוה בתחתונים והש”י הוא מאחד את האדם שהוא מחולק עם זווג שלו. וז”ש שהוא יתברך מזווג זיווגין, ודבר זה מתיחס אל הש”י כמו שאמרנו. ודבר זה תבין כי אחר גמר מעשה בראשית כתב שם המיוחד והזכיר שם מלא על עול מלא, כי השם המיוחד מאחד הכל לכך כתיב (שם ב’) ביום עשות ה’ אלקים ארץ ושמים. ומפני ששאל מה עושה הקב”ה אחר ששת ימי בראשית, שאע”ג כי אחר ששת ימי בראשית מחי’ וממית וכל הדברים אשר נעשו בארץ הוא יתברך עושה, מ”מ שאל מה עושה הקב”ה אחר מעשה בראשית מה שאין שייך לששת ימי בראשית, ועל זה השיב לו כי הוא ית’ מזווג זיווגין, ור”ל שאע”ג שברא העולם בששת ימי בראשית הרי קשור וחבור העולם על ידי האדם כמו שהתבאר, וחבור וקשור האדם ע”י הש”י ובזה השם יתברך מאחד הכל כמו שהתבאר. ובששת ימי המעשה לא שייך זה, שכל זמן אשר לא נברא הכל לא שייך אחדות כי צריך שיהי’ הכל אחד, לכך השיב כי מששת ימי בראשית עד עתה מזווג זיווגין, כאילו אמר אחר ששת ימי בראשית צריך העולם לקשור ולאחד אותו, ולאחדותו הוא זולת הבריאה שהבריאה הוא בריאת עצמם בלבד והם מתאחדים על ידי זולתם. כי בעצמם אינם אחד, לכך כל הנמצאים מתאחדים על ידי האדם שהוא אחד בתחתונים, והאדם מתאחד ע”י השם יתברך שהוא אחד גמור. ומה שאמר שהוא יתברך מזווג זיווגין, אין הכוונה דוקא על זיווג האדם בלבד, רק על כל דבר חבור מזווג זה לזה, רק שאמר שמזווג איש ואשה מפני כי דבר זה הוא אחדות העולם לגמרי כמו שהתבאר. אע”ג כי גם בששת ימי בראשית היתה נבראת חוה והיה הש”י מזווג אותם וא”כ אין הזווג והחבור דוקא אחר השלמת הטבע, אין זה קשיא כי אדם וחוה נבראו גוף אחד ואח”כ נחלקו, לכך אף כאשר נחלקו הם אחד ולא היה צריך לאחד אותם כ”כ שהרי הם נבראו גוף אחד. ומזה הטעם נבראו אדם וחוה גוף אחד יותר מכל הנבראים, שמפני שהם מחולקים אין חבור וזווג להם אלא ע”י הש”י שהוא מאחד אותם כי דבר זה הוא על הטבע ובששת ימי בראשית לא היה נברא רק הטבע עד אחר הבריאה, ולפיכך נבראו גוף אחד. וזה מכריע דברי רז ל” , והנה “ג כ התבאר דבריהם במדרש הזה


באר הגולה, הבאר הרביעי עמ’ פג

WHY IS SHIDDUCHIM AS DIFFICULT FOR HASHEM AS SPLITTING THE SEA?
“If it is easy in your eyes, it is hard before the Holy One, blessed be He, as the splitting of the Sea,” says Rabbi Yosi ben Halfafta to the Roman Matron.

Why does he choose to mention precisely the difficulty of splitting the Red Sea? Why does not he choose to mention the creation of the world or the creation of man?

“What a maidservant saw on the sea, the greatest prophets Isaiah and Ezekiel did see.” (Mechilta Beshalach PG)

Just before the splitting of the Red Sea, the Jews were in the worst situation they ever were in. The Egyptians racing to kill them, behind them, the sea, and there was nothing to do but sit and wait for the end. But then the sea split; The world is changing, and suddenly the slave on the sea finds herself walking between two pillars of water in the desert, saved from certain death by Hashem.

The moment of despair becomes a new beginning, the best thing that ever happened to her in life.

So too the maidservant on the sea suddenly became a partner to the miracle – something bigger than herself.

We all know the sense of loneliness, the moment of despair and the fear of being alone – and then a fitting match comes to fruition, and suddenly the one becomes two, the solitude is replaced by the family. So too does the shadchan suddenly become a partner to the miracle – something bigger than themselves.

JOIN THE DISCUSSION