The Right One at the Right Time: Maharal’s Shidduch

0 shares 0 Comments

Sharing is caring!

In the Bes Din of the Maharal, whenever a case came before him which involved breaking an engagement, the Maharal went to extraordinary lengths to prevent any shidduch from breaking up. If the issues could not be resolved, he referred them to another bes din.

What is the back story?

When the Maharal was a young bochur it was eminently self-evident that he was destined to the be a Torah illusionary. A shidduch was made when he was 15 years old and he became engaged to Perela, the daughter of Reb Shmelke Reich of Worms, Germany. Reb Shmelke was very wealthy and promised such a large dowry that the Maharal could live comfortably and learn his whole life and provide comfortably for his family.

He was engaged when he was too young to get married and some years past during which this Gvir lost his entire fortune so that when the Maharal was 18 ready to be married, the Gvir was penniless and on the brink of starvation. The Maharal was contacted to break the engagement. He refused – he would break it only if the girl found someone else who she wanted to marry and who wanted to marry her.

In the interim, he went to learn in the yeshivah of Premislau. Nicknamed “Reb Leib the Bachur,” he remained single and continued to thrive in Torah learning.

In the meantime, the suddenly penniless Jewish European Princess, took it upon herself to save her family from starvation by opening a bakery. Suddenly this young girl was kneading dough by hand, baking loaves of bread and selling the bread to provide the bare necessities for her family. Year after year she struggled and after over 10 years of this, apparent catastrophe struck.

A soldier on horseback passing by, used his spear and took all of her bread and started to gallop away. She cried out pleading for money as her family was starving. The soldier told her that he was very hungry and had no money. He threw a saddlebag at her and galloped away.

Opening the saddle bag full of gold coins, she ran out to tell the soldier, but he was out of sight. Suddenly they had the money to make the wedding and at the ripe age of 30 the Maharal got married to his betrothed of over a decade. 

It is mind boggling that the Maharal, probably the most sought after shidduch in that generation would not get married. What was he thinking?

The Maharal’s thinking on the subject of marriage and relationships is encapsulated in numerous sections of his commentary on the Gemorah, חידושי אגדות, such as http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14194&st=&pgnum=166&hilite=

In his own words, the Maharal spells out the value of marriage:

ובמדרש (שמואל פי״ג) אמרו שכל הנושא אשה עונותיו נמחלים לו שנאמד ויקח את מתלת בת ישמעאל אחות נביות והלא בשמת שמה אלא כל הנושא אשה עונותיו נמחלים. וזהו הטעם עצמו שהאדם מקבל השלמה וכיון שהאדם יש לו השלמה מסלק דבר זה מן האדם החטא אשר הוא חסרון. ואין להקשות א״כ כל אדם אשר יש לו אשה יהיה בלא חטא, דבר זה אינו רק כאשר נושא אשה אז עונותיו מסולקים כי ע״י השלמה הזאת יוצא מן החטא, כאשר מקבל האדם השלמה דבר זה מסלק החטא

ודע כי החתן שנשא אשה מתעלה אל המדריגה שבה סלוק ההטא. והבן מה שרמז כאן ויפק רצון מאת ה׳ כי מגיע עד הרצון ומשם סלוק החטא לגמרי והבן זה ובחבור גור ארי׳ (סוף תולדות) בארגו ג״כ, כי מפני שקודם שנשא אשה לא היה אדם כמו שהתבאר למעלה. ולפיכך כאשר נשא אשה הוא אדם לגמרי. ואינו אותו אדם שהיה לפני זה ולכך עונותיו נמחלים. וכן אמר (במדרש שם) גר שגתגייר עוגותיו נמחלין. ודבר זה מפני שנעשה אדם אחר. וכן נשיא שעולה לגדולה מפני שמתחלה היה אדם אחד פרטי וכשעולה לגדולה נחשב כמו הכל, וכמו שדרשו ז״ל והביא רש״י בפר׳ חקת (ויקרא כ״א כ״א) על וישלח ישראל כי המלך בעם כמו כל העם, ולפיכך הנשיא שעולה לגדולה הוא אדם אחר ולפיכך מוחלין לו עונותיו. והרי כל אלו השלשה הם נעשים לאדם אחר לגמרי בפרט אלו ג׳ דברים וגם זה נבון. אבל פי׳ ראשון עיקר והוא קרוב אה כאשר תבין

On the gemorah

במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה’ מוצא דכתיב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו


ברכות ח א –

The maharal explains

אמרי מצא או מוצא  נראה כי בלישנא תליא דאל״כ לא הוי ליה לומר מצא או מוצא, וכי בשביל שאצל מצא נאמר מצא טוב קאמר כך זה לא מסתבר, אבל לשון מצא שאמר שהאדם הוא מבקש ואין אדם מבקש רק טובת האדם אשר משלים את חסרונו, ולכד נאמר מצא אשה מצא טוב שהלשון הוא על האדם עצמו שהוא מבקש את אשר חסר לו והוא השלמתו, אבל מוצא אינו נאמר על המוצא אשה שלו, רק דברי שלמה הם שאמר כי אני מתא בחכמה שהאשה מר ממות. ולפיכך שאל מצא או מוצא כלומר לשון מצא משמע שהזכר מצא ואז בודאי הוא טוב כי אין מבקש אהד רק טובתו, או מוצא שהוא דברי שלמה שאמר מצא אני האשה מר ממות

ויש לפרש ג”כ, בי האדם אם הוא מוצא את האשה עתה ואין ואת האשה שהיא נברת לו קודם היצירה ארבעים יום רק מוצא אותה עתה בי אשתו שהיא נגזרת לו מן השמים (הקדומה) [הקרים] אותה אחר ודבר זה מר ממות, אבל מצא משמע שכבר קודם שבא לעולם מצא את האשה וזה מצא טוב ופי׳ ראשה עיקר

What lesson do we take to heart – search for that one that completes you, that was created before you were conceived, and with whom you have a good connection. The wrong one is worse than death. A good connection with the one who completes you is “good” so make that a priority. All else pales in comparison.

JOIN THE DISCUSSION