TO BE or NOT TO BE What You Were Born to BE

The concept that gender is neutral is being strongly promoted and enforced, with government forms required to be gender-neutral in America and Israel, and some states even criminalizing non-compliance.

Additionally, the belief that children can choose their gender is gaining acceptance, but Jewish law expressly prohibits it. Castrating a man is strictly forbidden, according to Jewish Law as it is forbidden to castrate animals.  By Halacha, castrating a man does not doesn’t change his sex: he remains a castrated man known as a “sris,” with certain prohibitions not applying to him such as being alone with a woman.[i] Gender dysmorphia is a self-serving pseudo diagnosis for abominations to advance their perverse agenda. It is perverse as it perverts the very foundation of creation: Everything the Almighty created was either male or female as enshrined in the Hebrew language where nouns are either male or female with few exceptions. The Zohar explains that angels can be both male and female at different times, being male when bestowing blessings and female when involved in judgment.[ii] However, human gender is fixed, not fluid like angels.

From a Torah perspective, gender is unequivocally binary.

According to the Zohar’s mystical interpretation of the creation of Adam and Eve, they were initially combined with male and female aspects. They were connected to each other, with the female part at the back and the male part at the front. However, the Holy One, blessed be He, later separated and brought Eve before Adam, allowing them to look at each other face to face. This act of separation and union led to an increase in love in the world, and they were able to bring forth offspring, which did not exist before.[iii]

Souls exist in a complete state before coming into this world, but upon entering, they are split into male and female aspects. Only Hashem knows which two halves of each soul are destined to be united. The male soul and the female soul are born separately. If a man is worthy, his female soul is given to him, but if not, she is given to another man, leading to the birth of improper children.

Impact on Shidduchim

We live in a semi-permeable bubble and we need to be vigilant of those aspects of mainstream culture that violates Jewish law and values. In this downward spiral, the pro-homo gender neutral woke cancel culture’s agenda makes marriage irrelevant at best and toxic at worse. These self-destructive ideas are espoused by American Universities and government as a self-evident truth, an axiom which is now enshrined in civil law. To whatever extent our bubble is permeable, it subtly infects.

Combing through Torah sources, this is absolutely far from the truth. Compiling these sources collected in this pamphlet, invariably points to gender as binary, the role and goal of each is laid out in the crystal-clear logic that only the Torah greats are capable of, and more germane to shidduchim, the relationship between the male aspects in a man and the female aspects in the woman directly impacts on the husband-and-wife relationship which is dictated by the Torah and is not arbitrary.  

If you act like a monkey, does it make you a monkey?

If you act like a girl, you are a boy acting like a girl.

In shidduchim, girly boys bred in this misguided generation are repugnant to even to most. Conversely, for lack of an alternative gender role for women’s liberation, EPA evolved just equal pay for equal work, but women in the workplace adopting the aggressive male role. As it relates to shidduchim, a psychiatrist Mark McDonald, M.D. hit the nail on the head in his article:

Why American Women Are Undatable: No One Wants to Play with a Porcupine

“American women approach dating as a fact and fault-finding mission, with a degree of arrogance that can only come from a profound absence of self-awareness. They act as saboteurs rather than facilitators…The typical American woman today projects limitless entitlement, ruthless competitiveness, and advanced emotional incontinence that makes it all but impossible for a man to tolerate her, much less enjoy her company.  Women in this country have been taught that looks don’t matter, that career is more important than family, that men are either dangerous or weak and incapable… Everything they are taught is wrong. Everything they are taught is a lie. And the fault lies with schools, media, feminism, and parents…They have trained women to live in a fantasy world of us vs them, where the “me” is more important than the “we,” where one’s feelings dictate truth and goodness, and even virtue itself… No healthy person wants to play with a porcupine.”

Balance of Power

Because the woman sinned first, seduced by the serpent, in violating the one commandment not to eat the fruit of the Tree of Knowledge,  it was decreed: “And he shall rule over you.” It was established that when women rule over men it is from the perspective of harsh judgment. This is prophesied in, “The children of its oppressors are cruel, and women rule over them.” It is said, “Woe to the world when women rule over it,” and when a prophet of Israel sees the people deviating from their path and sinning before their Master, he says, “How come you are at ease, you women who are not awakening the world? Arise (and rule over the men).”

However, this statement only applies to cases like Deborah, as written in the scriptures, “She judged Israel at that time.” We can compare this to the saying, “Woe to a man whose wife blesses for him at his table” (meaning that she recites the blessings over meals because he does not know how to). Similarly, Deborah judged Israel at that time. It is a shame for a generation not to have anyone who can judge the people except for one woman.

Divine Presence Exists in the Nexus of Male-Female

When the Almighty spoke to Moshe from the Mishkan, Hashems voice came from between the male and female forms on top of the Aron, which is the heart of the Mishkan and announces absolute truths that are discerned in the wisdom of the heart as spelled out here.

Value of the Male and Female Aspects Reunion in Each Marriage

The Zohar explains that Hashem takes pride in the reunion of the male and the female. When a person enters his home with joy and welcomes guests joyfully, the Divine Presence comes with the angels. When it sees a lit lamp and a prepared table, and the man and his wife are in a joyful state, the Divine Presence proudly identifies them as “Israel, in whom I take pride.”

However, if the evil inclination arrives with its hosts, it claims them as its own. The evil inclination then exerts its influence, defiling the person, and as a consequence, the Divine Presence departs from both the man and his wife. All that remains is fire with fire, and their food becomes impure. Hence, it is advised not to desire the taste of the evil eye. (Zohar Chadash, Acharei Mot)[iv]

__________________

The relationship between husband and wife brings down the shechina, the divine presence.

______________________

psak halacha Rav Ashi Dick  [i]

[ii] וזה הוא המלאך, שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה, וכך הוא, שבזמן שהוא מזמין ברכות לעולם, אז הוא זכר, ונקרא זכר, כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם, ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה, כנקבה שהיא מעוברת, כן הוא מתמלא מן דינים, ואז הוא נקרא נקבה, ועל כן פעם נקרא זכר ופעם נקבה, והכל סוד אחד. (שם תסח)

[iii] מקרא זה (אחור וקדם וגו’) הרי העמידוהו, אבל תא חזי, בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון, נבראו זכר ונקבה, והיו שניהם קשורים זה בזה, הנקבה לאחור והזכר מקדם, עד שנסר אותם הקב”ה והתקינה והכניס אותה לפני האדם להסתכל פנים בפנים, וכיון שהסתכלו פנים בפנים, רבתה האהבה בעולם, והולידו תולדות בעולם, מה שלא היה מקודם לכן. (פקודי רב)

כן ואל תתאו למטעמותיו של רע עין… (זהר חדש אחרי צה)

 [iv]את האדם הרי פרשנוה, אבל את האדם כולל דכר ונוקבא יחד, ולא היו נפרדים זה מזה להיות פנים בפנים, מה כתוב בהם, עפר מן האדמה, עתה הוא עומד להתתקן, דהיינו שיפרדו זה מזה, ויהיו פנים בפנים. תא חזי אשה כאשר נשאת לבעלה, היא נקראת על שם בעלה, כמו איש אשה, צדיק צדק… (בראשית ב רט)

מכאן למדנו שאבא ואמא של הכלה צריכים להכניס את הכלה ברשות החתן, כמו את בתי נתתי לאיש הזה… ויטול רשות ממנה קודם הזווג, ועל זה הערנו שכתוב ויפגע במקום וגו’ שפירושו שיטול רשות בתחילה, מכאן למדנו מי שמתחבר עם אשתו צריך לפייס אותה ולהמתיקה בדיבורים, ואם אינו מפייסה לא ילין אצלה משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס…. (שם ריד)

וכל עוד שלא היה יעקב נשוי אשה לא נאמר בו יותר בגלוי משנאמר כאן, שלא כתוב בו במפורש אלקי יעקב כמו באברהם ויצחק, ונאמר בגלוי רק למי שיודע דרכי התורה, כלומר שיהיה מרכבה בב’ הדרכים בימין ובשמאל, וכל עוד שלא נשא אשה, הוא יכול להיות מרכבה לז”א בלבד, שהוא סוד ימין, ולא להנוקבא שהיא סוד שמאל. לאחר שנשא אשה והוליד בנים נאמר לו בגלוי, וזה שאמר ויצב שם מזבח, ויקרא לו א-ל אלקי ישראל. למדנו מכאן שכל מי שלא נשלם למטה (בדכר ונוקבא, דהיינו שלא נשא אשה), אינו נשלם למעלה… (ויצא סב)

תא חזי, שוא לכם משכימי קום, אלו הם יחידים שאין להם אשה, שנמצאים שאין הם זכר ונקבה כמו שצריכים, והם משכימים בבקר למלאכתם כמו שאתה אומר יש אחד ואין שני וגו’ ואין קץ לכל עמלו, מאחרי שבת, מאחרים המנוחה, (דהיינו שמאחרים לשאת אשה, כי שבת פרושו מנוחה), כמו שאתה אומר כי בו שבת, כי האשה אל האיש נחשבת ודאי אליו למנוחה. (וישב קסה)

תא חזי, שהנשים אינן מתברכות אלא מזכרים, כשהם מתברכים תחילה, ומברכה זו של הזכרים מתברכות (ואינן צריכות לברכה מיוחדת להן, (ושואל) אלא במה נעמיד הכתוב יברך את בית ישראל, (מאחר שהנשים אינן צריכות לברכה מיוחדת להן, ומשיב), אלא הקב”ה נותן תוספת ברכה לזכר שהוא נשוי אשה כדי שתתברך ממנו אשתו, וכן בכל מקום נותן הקב”ה תוספת ברכה לזכר שנשא אשה, כדי שתתברך מתוספת זו, וכיון שאדם נושא אשה, נותן לו ב’ חלקים, אחד לו ואחד לאשתו, והוא מקבל הכל, חלקו וחלק אשתו… (ויחי תצה(

קשה כשאול קנאה, כל האוהב ואין הקנאה קשורה עמו, אהבתו אינה אהבה, כיון שקנא נמשלה האהבה, מכאן למדנו שצריך האדם לקנא את אשתו כדי שיתקשר עמה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באשה אחרת. (שם תשלג)

זה שנבנה עתה (דהיינו המת בלי בנים שנתגלגל בבן הנולד מן היבום), ויצא לעולם בריה חדשה, אין לו בת זוג, ועל זה אינם מכריזים (על בת זוגו קודם שנולד), כי בת זוגו נאבדה ממנו, הבת זוג שהיתה לו נעשית אמו, ואחיו נעשה אביו. (משפטים קכ)

שאר הנשים שבעולם הנפטרים ממנו, הרי יודעים אנו, שהרוח שלו עזב באשה ההיא שהיתה לו, ורוח הביא שם (בביאה הראשונה). מה נעשה מרוח ההוא, ואם נשאת אשה ההיא אף כן מה נעשה מרוח ההוא שעזב בה בעלה הראשון, שהרי איש אחר בא עליה… (שם קמ, ועיין שם עוד)

ומשום כך, אשה אינה מתישבת כראוי עם בעל שני, משום שרוחו של הראשון דופק בה, ואז היא זוכרת אותו תמיד, ובוכה עליו או נאנחת עליו, כי הרוח שלו דופק במעיה כנחש, ומקטרג על רוח האחר שנכנס בה מבעל השני עד זמן רב מקטרגים זה בזה. ואם העביר, זה שנכנס (מבעל השני), לאותו הרוח שהיה ראשון, (מבעל הראשון, זה הראשון יוצא והולך לו, ולפעמים שהראשון דוחה את השני ההוא, ונעשה לו מקטרג, עד שמוציאו מן העולם, ועל זה למדנו שמשנים אלה, (דהיינו אחר שמתו שני בעליה), לא יקח אדם את האשה ההיא, כי מלאך המות התחזק בה, ובני העולם אינם יודעים כי הרוח הזה, (שם בעל הראשון), כיון שנתחזק ונצח לרוח ההוא האחר השני, (ודחה אותו מן העולם), מכאן ולהלאה לא יתערב איש אחר עמה. (שם שמז)

…אם כן, זווג השני של אשה ההיא לא היתה מלמעלה כי אתה אמרת שנדחה איש מפני איש, ואני אומר, שבעל הזה השני שלקח אשה זו, זו היא בת זוגו ממש, והראשון ההוא אינן בן זוגה ממש, ועל כן שני הזה שלו היא, וכשמגיע זמנו (ולוקח אותה), נדחה הראשון מפניו, ודאי כן הוא, כי לא נדחה רוח ההוא הראשון שהיה באשה ההיא, אלא משום השני שהוא בן זוגה, (הרי שזווג השני הוא מלמעלה). וכל אלו (בעלים) השניים הנדחים מפני הראשונים, הראשונים היו בני זווגם ולא אלו, ומשום זה אין להם קיום עמהן, ונדחה רוח השני מפני רוח הראשון, ומשום זה מי שלוקח אלמנה קוראים עליו, ולא ידע כי בנפשו הוא, כי חנם מזורה הרשת וגו’, שלא ידוע אם היא בת זוגיה ממש או לא.

אלמנה שלא נשאת, אף על פי שבא בת זוגה והיא אינה רוצה להנשא, הקב”ה אינו מכריח אותה מן הדין, והקב”ה מזמין לאיש ההוא אשה אחרת, (והאלמנה) אינה נכנסת לדין בזה בעולם ההוא, ואף על פי שאין לה בן, כי אשה אינה מצווה על פריה ורביה כמו שהעמדנו. (שם קנה)

ראו עתה כמה הן גדולות וחשובות הגבורות שלו, למדנו, מי שמגרש אשתו הראשונה, המזבח מוריד עליו דמעות. המזבח למה, אלא אני אומר שכל הנשים שבעולם עומדות בצורה של מזבח הזה, (שהוא המלכות, שכל אשה יש לה שורש במלכות), ועל כן הן יורשות שבע ברכות שכולן מכנסת ישראל הן… (שם קסא, ועיין שם עוד)

מי שיש לו בנים מאשה הראשונה, ומכניס אשה הזו לתוך ביתו, ביום ההוא הוא מתדבק בחרב הקשה המתהפכת משום מב’ טעמים, א’ כי כבר דחתה ב’ אנשים לחוץ ועתה הוא השלישי, ועוד, הכלי שנשתתף בה אחר, איך יבא הוא לתת בו הרוח שלו, וישתתף עמה ויתדבק בה. לא משום שהיא אסורה, אבל ודאי שותפות רעה הוא לעצמו… (שם שעג)

קול הזה של אשה, שקול הנחש יכול להתאחז בה ככלב בכלבה, מי הוא, אלא תא חזי, שאין בכל הקולות של הנשים שבעולם שקול הנחש יוכל להתדבק בה, ולהתאחז בה, ולהשתתף בה, אלא ב’ נשים הן, שקול הנחש יכול להתאחז בהן, מי שאינה שומרת טומאת נדתה וימי ליבונה כראוי, או שמקדמת יום אחד לטבול, ואחת אשה הזו המאחרת העונה שלה כדי לעשות צער לבעלה, חוץ אם הבעל אינו מקפיד ואינו משגיח על זה… (שיז)

…ולכן כל מי שאינו נמצא דכר ונוקבא נעדר ממנו כל שבח, ואינו בכלל אדם. ולא עוד אלא שאינו כדאי להתברך.

כתוב ויהי האיש גדול מכל בני קדם, למדנו בספרו של רב המנונא סבא, שבת זוגו של איוב היתה כמוהו ביראת הקב”ה, ומצד אשתו היה נקרא גדול… (ויקרא נז)

תא חזי אדם כי יקריב, הוא להוציא מי שלא נשא אשה, כי קרבנו אינו קרבן וברכות אינן נמצאות אצלו, לא למעלה ולא למטה, ממשמע שכתוב, אדם כי יקריב, והוא משונה שאין הוא אדם, ולא בכלל אדם הוא, והשכינה אינו שורה עליו, משום שהוא פגום ונקרא בעל מום, ובעל מום נתרחק מכל, כל שכן ממזבח להקריב קרבן. ונדב ואביהוא מוכיחים, שכתוב ותצא אש מלפני ה’, (שהוא מטעם שלא היו נשואים), ומשום זה כתוב אדם כי יקריב מכם קרבן לה’ אדם הנמצא דכר ונוקבא הוא ראוי להקריב קרבן זה ולא אחר… (שם סג)

 וכל זה הוא משום שמי שאינו נשוי הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך נסתלק ממנו ואינו שורה בפגום, ועל זה כתוב, אדם כי יקריב מכם קרבן, מי שנקרא אדם יקריב, ומי שאינו קרוי אדם (דהיינו הבלתי נשוי) לא יקריב. (שם סח)

ולמדנו בפרשת שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד, מהו אחד, זו היא כנסת ישראל המתאחדת בהקב”ה, (שהוא ז”א), שאמר ר’ שמעון הזווג דדכר ונוקבא נקרא אחד, כי במקום שהנוקבא שורה נקרא אחד, מהו הטעם, הוא משום שזכר בלי נקבה נקרא חצי גוף, וחצי אינו אחד, וכשמתחברים יחד ב’ חצאי גוף נעשו גוף אחד, ואז נקראים אחד. (שם קא)

תא חזי ביום ההוא (שנולד אדם), נצטוו על אילן אחד (שהוא עץ הדעת), ועברו על מצות אדונם, ומשום שהאשה חטאה תחילה ובא עליה אותו הנחש, כתוב והוא ימשל בך, מכאן ולהלאה בכל זמן שהגברים נמצאים חייבים לפני הקב”ה הרי העמדנו שאלו הנשים שהם מצד דין הקשה עתידים לשלוט עליהם מצד דין הקשה, זה שאמר עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו, נשים משלו בו וקאי. ואלו (הנשים) נקראות להט החרב המתהפכת ולא שהן עצמן הן החרב המתהפכת, אלא הן להט מחרב הזו הנקראת חרב נוקמת נקם ברית, חרב לה’ מלאה דם, ולהט החרב ההוא מתהפכת, לפעמים היא גברים ולפעמים נקבות, וכבר העמדנו. אוי לעולם כשהנשים שולטות בעולם, וכשנביא ישראל ראה שישראל מעקמים דרכם, ונמצאים בעונות לפני אדונם, אז אמר, נשים שאננות איך אתן שוקטות, אין אתן יושבות שלא להתעורר בעולם, קומנה (ותשלטנה על הגברים)…

אבל לא אמרו אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה, שכתוב, היא שופטה את ישראל בעת ההיא, ועל כן למדנו אוי לאדם שאשתו מברכת בשבילו בשלחנו, (דהיינו שמוציאה את בעלה בברכת מזונות משום שהוא אינו יודע לברך), כך דבורה, היא שופטה את ישראל בעת ההיא, אוי לדור, שלא נמצא בהם מי שידין את העם אלא נקבה אחת. בא וראה שתי נשים היו נמצאות בעולם ואמרו שבחו של הקב”ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך, ומי הם, הם דבורה וחנה… (שם שכה)

וקרבן האותיות, (דהיינו יחוד אותיות השם), הוא, י’ באיש, ה’ באשה, (שהם סוד או”א), ו’ בבן, חתן, (שהוא סוד ז”א), ה’ בכלה, (שה”ס המלכות), אשרי הוא מי שמיחד ומקרב האותיות דהוי”ה בו ובאשתו (כנגד י”ה), ובבנו ובבתו (כנגד ו”ה), בקדושה ובברכה ובטהרה בענוה ובבושת פנים ובכל מדות טובות הכתובים על ידי בעלי המשנה. (צו קנז)

משום שאדם הראשון, והזווג שלו חטאו להקב”ה, ועל כן מתחלקים (הזכר והנקבה) כשיוציאום מלמעלה, (לעולם הזה, שנשמת זכר נולד בפני עצמו ונשמת נקבה נולדת בפני עצמה), עד שיהיה רצון לפני הקב”ה אם זכה האדם נותנים לו זוגתו, (שהיינו נשמת הנקבה שהיתה כלולה עמו למעלה), ואם לא מפרידים אותה ממנו, ונותנים לה לאחר, (ואז) מולידים בנים שאינם כראוי, ועל כן כתוב, לא ידון רוחי באדם מהו רוחי, רוחו היה צריך לומר, (דהיינו רוחו של האדם), אלא שהם ב’ רוחות שיוצאים זוגות, (כי אל תקרי רוחי עם ח’ חרוקה אלא עם ח’ פתוחה, שהוא לשון רבים, ואומר הכתוב) שלא ידונו יחד, (כי יוצאים בפירוד זה מזה), ועל כן כתוב וילדה זכר, ולא כלל זכר ונקבה יחד כפי דרך העולם (שלמעלה), כי הם גרמו… (תזריע כד ועיין שם עוד)

…וכי אברהם שהיה ירא חטא, ואוהבו של הקב”ה, היה אומר כך על אשתו, כדי שיטיבו עמו. אלא אברהם אף על פי שהיה ירא חטא, לא סמך על זכות שלו, ולא רצה מן הקב”ה לגרוע מן זכותו, אלא (סמך) על זכות של אשתו, שירויח בשבילה כסף של שאר העמים, כי כסף זוכה האדם בזכות אשתו, זהו שכתוב בית והון נחלת אבות ומה’ אשה משכלת, מי שזוכה באשה משכלת זוכה בכל, וכתוב בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. ואברהם היה הולך בזכותה לאכול שלל שאר העמים, וסמך על זכות שלה שלא יוכלו לענישו ולצחק בה… (שם קפא)

ועל כן יתפלל האדם מהקב”ה שיזמין לו כלי כשר, (דהיינו אשה כשרה), שלא יפגום זרעו, מי שמוציא זרעו בכלי שאינו כשר, פוגם את זרעו, אוי למי שפוגם זרעו. ומה בשאר בני אדם כך, הכהן העומד למטה (ומכוון) כעין של מעלה בקדושה העליונה על אחת כמה וכמה… (אמור לד)

כי אדם בלי אשה הוא חצי גוף, והשכינה אינה שורה עליו… (בהר לב)

אמר רבי יהודה והרי למדנו, אדם הוא כלל של זכר ונקבה, אמר לו ודאי כך הוא, שהוא בכלל אדם, כי מי שנתחבר דכר ונוקבא נקרא אדם, ואז הוא ירא שמים, ולא עוד אלא ששורה בו ענוה, ולא עוד אלא ששורה בו חסד, ומי שלא נמצא דכר ונוקבא אין בו לא יראה ולא ענוה ולא חסידות, ומשום זה נקרא אדם כלל הכל, וכיון שנקרא אדם שורה בו חסד, שכתוב, אמרתי עולם חסד יבנה וגו’, והעולם אינו יכול להבנות אם לא נמצא דכר ונוקבא. (נשא קמא, וראה שם עוד)

ודבר אחר זכינו לשמע ממנו, רוח ההולך ערום בעולם ההוא, בלא בנים, אשתו נעשית לו כלי שהוא יבנה, (דהיינו על ידי יבום), מהו הטעם, היינו כי אשתו היא נר הנדלק ממנו, ושניהם נר אחד היו, אור זה יצא מאור זה, נתכבה זה (דהיינו שמת בלא בנים), הוא נדלק מתוך אחר (אשתו) ממש, משום שהיו אור אחד. (שלח לך קפט)

…והעמיד ר’ שמעון במקומו שמי שמשים עלילת דברים על אשתו הראשונה ומוציא עליה שם רע, (הוא דומה) כמו שמוציא שם רע למעלה, (במלכות), שכתוב, כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, סתם, (שרומז על המלכות)… (ואתחנן קכד)

המצוה שלאחר זו היא לישא אנוסתו, כי ודאי יש אנוסה מב’ צדדים, כי יש שהיא אנוסה מחמת אהבתו אליה, אבל היא אינה אוהבת אותו, ויש אנוסה שהיא אוהבת אותו, אבל היא יראה להתחבר עמו בלי קדושין וברכה, והיא אינה רוצה אם הוא הדיוט, עליו נאמר ולא תהיה לאשה… (תצא כט)

והרי העמדנו, ששמחה זו אינה שלו אלא שלה, שכתוב, ושמח את אשתו, וישמח את אשתו לא כתוב אלא ושמח, דהיינו שישמח את הכלה, כעין זה, אין שמחה לכלה זולת בגוף ותקוניה, ומי משמח אותם, צדיק, ועל כן נקי יהיה לביתו, נקי שלא יעמול בדברי העולם כדי שיהיה לו רצון לשמח אותה… כדי שתמצא שמחה למעלה ולמטה, ולעורר שמחה למעלה, אשרי העם הקדוש, שאדונם שמח בהם, אשרי הם בעולם הזה ואשרי הם בעולם הבא. (שם מד)

כל זה אם האדם נכנס לביתו בשמחה ומקבל האורחים בשמחה, וכשהשכינה באה עם המלאכים ורואה נר דולק, ושלחן ערוך, והאיש ואשתו הם בשמחה, באותה שעה אומרת השכינה, זה שלי הוא, ישראל אשר בך אתפאר. ואם לא השכינה הולכת משם, והמלאכים עמה, והיצר הרע בא עם צבאותיו ומתחברים עמהם, (עם האיש ואשתו), ואומר זה שלי הוא ומצבאותי הוא, ומיד שורה עליו (היצר הרע) ומטמא אותו ומסתלק י”ה מאיש ומאשה, ונשאר אש עם אש, ומאכלו טמא, ועל כן ואל תתאו למטעמותיו של רע עין… (זהר חדש אחרי צה)

It points to a relationship that is not only foundational, not only holy, but the holy of holies.

And if you don’t think that it is what is important, think again.